למה הימנעות מחזקת פחד
Share
למה הימנעות מחזקת פחד - ומה באמת קורה במוח שלנו כשאנחנו “בורחים”
רוב האנשים חושבים שפחד נעלם כשנמנעים ממה שמפחיד אותנו
אבל מבחינה מוחית, הרבה פעמים קורה בדיוק ההפך
הימנעות אולי מורידה את תחושת הסטרס בטווח הקצר אבל בטווח הארוך היא יכולה לחזק את הפחד, להעמיק אותו, ולהרחיב את המקומות שבהם המוח מזהה איום
כדי להבין למה זה קורה, צריך להבין קודם איך המוח בכלל לומד מה מסוכן ומה בטוח
המוח לא נולד כשהוא “יודע” ממה לפחד
מערכת העצבים שלנו התפתחה במשך מיליוני שנים כדי לעזור לנו לשרוד
:ובשביל לשרוד, המוח חייב לבצע משימה אחת מרכזית
לזהות סכנות וללמוד מה עוזר לנו להימנע מהן
מבחינה אבולוציונית, מוח שמזהה איומים מהר יותר ומגיב אליהם מהר יותר, מגדיל את סיכויי ההישרדות שלו
לכן המוח האנושי בנוי להיות רגיש מאוד ללמידת פחד
אם האדם הקדמון שמע רחש בשיחים והתרחק - ונשאר בחיים - המוח חיזק את ההתנהגות הזאת
:מבחינת מערכת ההישרדות
עדיף להיזהר יותר מדי מאשר לא להיזהר מספיק
:וזה מה שממש חשוב להבין
"המוח לא מחפש “אמת
הוא מחפש הישרדות
:לכן הוא לא שואל
“?האם הסכנה אמיתית בוודאות”
:אלא
“?האם כדאי לקחת סיכון”
איך המוח לומד פחד
פחד הוא לא רק רגש
הוא גם מנגנון למידה
כשאנחנו חווים משהו כמאיים - פיזית, חברתית או רגשית - מערכת האיום במוח מופעלת
:אזורים כמו האמיגדלה מתחילים לזהות סכנה פוטנציאלית ולהפעיל תגובות פיזיולוגיות
- עלייה בדופק
- דריכות
- מתח שרירי
- מחשבות קטסטרופליות
- רצון לברוח או להימנע
במקביל, המוח מתחיל לבצע למידה אסוציאטיבית
הוא מנסה להבין:
“?מה גרם לסכנה”
ו־
“?מה עזר לנו לצאת ממנה”
וכאן נכנסת ההימנעות
למה הימנעות מרגישה כל כך טוב
כשאנחנו נמנעים ממשהו שמפחיד אותנו
הגוף חווה הקלה כמעט מיידית
- אם פחדנו לדבר מול אנשים וביטלנו
יש הקלה
- אם פחדנו לשלוח הודעה ולא שלחנו
יש הקלה
- אם פחדנו לקבל החלטה ודחינו אותה
יש הקלה
מערכת העצבים עוברת ממצב איום למצב רגוע יותר
:והמוח מפרש את זה בצורה פשוטה מאוד
“הפעולה הזאת הצילה אותנו”
:מבחינת המוח
- פחד הופיע
- נמנענו
- נהיה טוב יותר
ולכן הוא מחזק את ההתנהגות
בפסיכולוגיה התנהגותית זה נקרא חיזוק שלילי - לא כי הוא “רע”, אלא כי משהו לא נעים הוסר מהמערכת ולכן ההתנהגות התחזקה
,החרדה ירדה
"ולכן ההימנעות קיבלה “פרס
הבעיה: המוח אף פעם לא קיבל מידע חדש
,כשאנחנו נמנעים
המוח לא מקבל הזדמנות לבדוק האם הסכנה באמת הייתה מסוכנת
:הוא לא לומד
- “אולי אני מסוגל להתמודד”
- “אולי המבוכה לא תהרוג אותי”
- “אולי דחייה היא לא סוף העולם”
- “אולי התחושה הלא נעימה הזאת חולפת”
- “אולי אני יכול לפעול גם עם פחד”
:כלומר
המערכת לא עוברת עדכון
:המוח נשאר עם אותה תחזית
“זה מסוכן”
ולפעמים אפילו יותר מזה
:כי עצם ההימנעות מאותתת למוח
“אם ברחנו, כנראה שזה באמת היה איום”
למה פחדים נוטים להתרחב עם הזמן
אחד הדברים המעניינים במערכת הפחד הוא שהיא נוטה לבצע הכללה
,כלומר
,המוח לא תמיד מפחד רק מהדבר המקורי
אלא מתחיל להרחיב את טווח האיום
:לדוגמה
אם מישהו חווה מבוכה בהרצאה
בהתחלה הוא אולי יפחד רק מהרצאות
,אבל עם הזמן
המוח יכול להתחיל לזהות איום גם ב
- שיחות קבוצתיות
- זומים
- העלאת תוכן
- לדבר בישיבות
- אפילו להביע דעה
?למה
כי המוח מעדיף להיזהר יותר מדי מאשר לפספס סכנה
,מבחינת הישרדות
אזעקת שווא פחות מסוכנת מפספוס איום אמיתי
פחד רגשי והמוח העתיק
הבעיה היא שהמוח שלנו לא התפתח בעולם המודרני
מערכות ההישרדות שלנו נבנו בעולם שבו דחייה חברתית באמת הייתה יכולה לסכן חיים
בני אדם היו תלויים בקבוצה שלהם כדי לשרוד
לכן גם היום
:המוח יכול להגיב ל
- ביקורת
- דחייה
- כישלון
- חוסר ודאות
- שיפוט חברתי
כאילו מדובר באיום הישרדותי ממשי
,למרות שבפועל
אנחנו לא באמת עומדים למות אם מישהו לא אהב אותנו, אם נכשלנו, או אם הרגשנו מבוכה
:אבל מערכת העצבים לא תמיד מבדילה בין
“לא נעים”
לבין
“מסוכן”
אז מה באמת עוזר
"הפתרון הוא לא “להפסיק לפחד
פחד הוא מנגנון אנושי טבעי
המטרה היא לא למחוק אותו
אלא לשנות את מערכת הלמידה של המוח
,וכדי שזה יקרה
המוח צריך להיחשף בהדרגה לחוויה חדשה
:הוא צריך ללמוד
- שאפשר להרגיש פחד ועדיין לפעול
- שאי נוחות אינה סכנה
- שאפשר להתמודד
- שהתחושות חולפות
- שלא כל איום שהמוח מנבא באמת מתממש
וזה בדיוק למה אומץ הוא לא היעדר פחד
אומץ הוא היכולת להישאר בתנועה גם כשהפחד נוכח.
,לאט לאט
,דרך חוויות חדשות
המוח מתחיל לעדכן את התחזיות שלו
,והרבה פעמים
החופש שאנחנו מחפשים נמצא בדיוק מעבר לדברים שלמדנו לפחד מהם